חסימת דרכי דמעות
שאלות נפוצות, מידע רפואי והנחיות להורים בנושא חסימה מולדת של דרכי הדמעות בתינוקות, תסמינים ודרכי טיפול.
מהי חסימה מולדת של דרכי הדמעות, ועד כמה היא שכיחה?
חסימה מולדת של דרכי הדמעות היא מצב שכיח מאד בתינוקות. עד 20% מהתינוקות מפתחים תסמינים של חסימת דרכי דמעות.
מהם הסימנים האופייניים?
דמעת מוגברת, דמעות הזולגות על הלחי, הצטברות הפרשות סביב העין, הפרשות צהובות או ירקרקות, והידבקות של הריסים או העפעפיים, במיוחד לאחר השינה.
האם החסימה נפתחת מעצמה, והאם יש צורך בטיפול פולשני?
ברוב המקרים החסימה נפתחת באופן עצמוני עד גיל שנה, ואין צורך בטיפול פולשני.
מה כולל הטיפול הראשוני?
שמירה על היגיינת העין ולעיתים עיסוי של שק הדמעות, המבוצע באמצעות לחץ עדין ומכוון כלפי מטה באזור הפינה הפנימית של העין. לעיתים רופא העיניים ימליץ על אנטיביוטיקה בטיפות עיניים במידה וישנן הפרשות הנראות מזוהמות.
מתי עשוי רופא עיניים ילדים להמליץ על צנתור, וכיצד הוא מתבצע?
אם החסימה אינה חולפת, במיוחד לאחר גיל שנה, או אם קיימים תסמינים משמעותיים, רופא עיניים ילדים עשוי להמליץ על צנתור (probing) של דרכי הדמעות. במהלך הפעולה מעבירים צינורית דקה דרך מערכת הדמעות כדי לפתוח את החסימה. במקרים מסוימים ניתן להיעזר גם בהרחבה באמצעות בלון או בהחדרת צינורית סיליקון אשר תשאר בתוך דרכי הדמעות למשך מספר שבועות.
מתי יש לפנות לבדיקה רפואית בהקדם?
אם מופיעים אודם ונפיחות משמעותיים באזור שק הדמעות, כאב, חום או החמרה מהירה במצב.
