קוצר ראיה (מיופיה)

קוצר ראיה הוא מצב שכיח שבו עצמים רחוקים נראים מטושטשים, בעוד שעצמים קרובים נראים בבירור. קוצר ראיה מתקדם לעיתים קרובות במהלך הילדות וההתבגרות.

קוצר ראיה (מיופיה) היא אחת מבעיות הראיה השכיחות ביותר בילדים ובבני נוער. כשליש מהילדים ובני הנוער ברחבי העולם סובלים מקוצר ראיה. השכיחות נמצאת במגמת עלייה מתמשכת במהלך שלושת העשורים האחרונים. בישראל שיעור קוצר הראיה בקרב בני נוער באוכלוסייה החילונית עומד על כ־30%, בדומה לממוצע העולמי. לעומת זאת, בקרב בני נוער באוכלוסייה החרדית השכיחות גבוהה משמעותית, ונעה בין כ־50% ל־82%.

קוצר ראיה בדרגה גבוהה עלול להגביר את הסיכון למחלות עיניים חמורות בהמשך החיים, כגון היפרדות רשתית, גלאוקומה, קטרקט וניוון מקולרי הקשור לקוצר ראיה.

כן. קיימות כיום מספר שיטות שעשויות להאט את התקדמות קוצר הראיה בילדים, כאשר הבחירה בטיפול תלויה בגיל הילד, במידת קוצר הראיה, בקצב ההתקדמות ובגורמים נוספים. בין האפשרויות הקיימות: • טיפות אטרופין במינון נמוך • עדשות משקפיים ייעודיות לשליטה במיופיה • עדשות מגע ייעודיות • אורתוקרטולוגיה (עדשות מגע המורכבות במהלך הלילה), במקרים מתאימים לכל אחת מהשיטות יתרונות, חסרונות ורמת ראיות שונה, ולכן הטיפול צריך להיות מותאם באופן אישי לילד. בנוסף, לשהייה בחוץ יש תפקיד חשוב. מחקרים מצאו כי זמן רב יותר באור יום ובסביבה פתוחה קשור לסיכון נמוך יותר להתפתחות קוצר ראיה. לכן מומלץ לעודד ילדים לבלות זמן משמעותי מחוץ לבית מדי יום.

אטרופין בריכוזים של 0.5% ו־1% הוא תרופה שנמצאת בשימוש נפוץ ברפואת עיניים, בדומה לטיפות להרחבת אישונים המשמשות במרפאות. נמצא שטיפות אטרופין בריכוזים נמוכים, 0.01%, 0.025% ו־0.05%, מאטות את התקדמות קוצר הראיה בילדים.

בדרך כלל שוקלים את הטיפול לילדים שקוצר הראיה שלהם מתקדם במהירות או שנמצאים בסיכון גבוה לפתח קוצר ראיה. אפשר להתחיל את הטיפול כבר בגילאי 3-4, ולעיתים קרובות ממשיכים בו לאורך גיל ההתבגרות.

הדרך המדויקת שבה אטרופין מאט את התקדמות קוצר הראיה אינה מובנת במלואה. עם זאת, מחקרים מצביעים על כך שהוא עשוי להאט את התארכות גלגל העין, שהיא גורם מרכזי בהתקדמות קוצר הראיה.

מחקרים קליניים הראו כי: • אצל ילדים המשתמשים באטרופין במינון נמוך, קוצר הראיה מתקדם לאט יותר באופן משמעותי בהשוואה לילדים שאינם מקבלים טיפול. • אטרופין בריכוזים של 0.01%, 0.025% ו־0.05% נמצא יעיל בהאטת קוצר הראיה, עם פחות תופעות לוואי בהשוואה לריכוזים גבוהים יותר של 0.5% ו־1%. • לאחר הפסקת הטיפול, קוצר הראיה עלול לשוב ולהתקדם. אצל משתמשים באטרופין בריכוז נמוך יותר, ההתקדמות החוזרת פחותה. יתרונות האטרופין במינון נמוך: • האטה יעילה של התקדמות קוצר הראיה. • מעט תופעות לוואי בהשוואה לריכוזים גבוהים יותר. • סיכוי נמוך יותר להתקדמות חוזרת ומהירה לאחר הפסקת הטיפול.

רוב הילדים סובלים היטב את הטיפול. עם זאת, עלולות להופיע תופעות לוואי קלות: • רגישות קלה לאור חזק. • בתחילת הטיפול, טשטוש קל בראיה לקרוב, שבדרך כלל הוא נסבל. • לעיתים נדירות, תגובות אלרגיות קלות. אם מופיעות תופעות לוואי בריכוז גבוה יותר של אטרופין, אפשר לנסות ריכוז נמוך יותר.

לפי המחקרים האחרונים, אטרופין במינון נמוך נמצא בטוח לשימוש ממושך בילדים, ללא השפעה משמעותית על הלחץ התוך־עיני, על תפקוד הרשתית או על הגוף בכללותו.

טיפול מונע באטרופין במינון נמוך נשקל גם לילדים שנמצאים בסיכון גבוה לפתח קוצר ראיה. גורמי סיכון כוללים הורים או אחים עם קוצר ראיה גבוה, או מידה נמוכה מדי של רוחק ראיה בגיל צעיר. הטיפול בילדים אלה עשוי לדחות משמעותית את הופעת קוצר הראיה או למנוע אותה, וכך להפחית את הצורך במשקפיים בהמשך.

• מטפטפים טיפה אחת לכל עין בכל ערב, לפני השינה, אלא אם קיבלתם הנחיה אחרת מרופא העיניים. • משך הטיפול הוא ברוב המקרים מספר שנים, בהתאם לתגובת הילד ולקצב התקדמות קוצר הראיה. • לכל אורך הטיפול ולאחריו חשוב להגיע לבדיקות מעקב סדירות אצל רופא עיניים ילדים. • שימוש עקבי בטיפות משפר משמעותית את תוצאות הטיפול. • יש לשוחח בהקדם עם הרופא על כל חשש או תופעת לוואי.